אז לא היו לנו דרמות או משחקים גדולים ביום חמישי הגדול, אבל היו לנו שלוש הצהרות חד משמעיות. ברוקלין נסעה כל הדרך ללונדון כדי להצהיר שאחרי הפתיחה הקטסטרופלית היא שוב כאן כדי לתת פייט לכל קבוצה במזרח חוץ ממיאמי ואינדיאנה, ואם היא תסיים לבסוף במקום 5-8 היא תהיה הקבוצה שאף אחד לא ירצה לקבל בסיבוב הראשון. אינדיאנה הרגיעה את ההתלהבות של ניו יורק והזכירה מי כאן הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה, ואוקלהומה נתנה ליוסטון שיעור שהיא לא תשכח במהרה, והניצחון המרשים הזה, ללא ווסטברוק הוא אמירה משמעותית של הת'אנדר לקראת הפלייאוף.

אטלנטה הוקס 110 – ברוקלין נטס 127

ככה נראה משחק באווירה ואינטנסיביות הגנתית של משחק אול סטאר, אבל ברמה של משחק אמצע טבלה.

ברוקלין נטס עם ניצחון שלישי משלושה משחקים בבירה האנגלית, נתנה משחק התקפי יעיל, מול האין הגנה של אטלנטה, וקהל בריטי מנומס אך חסר התלהבות משהו שעמד בניגוד כמעט קומי לקריין המתלהב באולם ה-O2 (היפה לכשעצמו).

חבל להתעכב על הסטטיסטיקות הקבוצתיות במשחק שבו ברוקלין שלטה בכל פרמטר למעט התקפות מעבר, יתרון 40-28 בריבאונד, ויתרון שיא של 33 לעומת אטלנטה שלא הובילה למן הדקה הראשונה מספרים את סיפור המשחק, ובמידה רבה גם את הסיפור של אטלנטה (מקום רביעי במזרח). הרבע הראשון עוד היה צמוד אבל אז אנדרסון הוביל את ברוקלין לריצת 8-0, ויתרון 9 שמשם רק צמח וצמח.

ללא אל הרפורד, ועם אנטיץ' שהוגבל בגלל פציעה בגב, ההוקס נראים רע מאוד בצבע, ואם שני ההפסדים הרצופים שלהם מלמדים על משהו, יתכן ונמצא את הקבוצות האלה מחליפות מקומות מהר מאוד. כרגע הפער בין השתיים עומד על 3.5 משחקים.

ג'ו ג'ונסון הוביל את ברוקלין מול קבוצתו לשעבר עם 29 נקודות, 25 מהן במחצית הראשונה, בלאטצ' שמהווה הפתעה נעימה לאורך רוב העונה הוסיף 20 מהספסל וגם פירס גארנט ואנדרסון סיימו במספרים כפולים.

ההוקס סבלו מיום חלש של פול מילסאפ, דבר שביעדרו של הרפורד הם לא יכולים להרשות לעצמם, מאק וסקוט היו דומיננטיים מהספסל עם 17 כל אחד, אבל בעיקר בג'ארבג' טיים וטיג תרם 16 משלו.

לא נסיים בלי פינת קייל קורבר, ששיחק קטסטרופה עם 1 מ-9 מהשדה, אבל מה איכפת לו את הוא רשם עוד שלשה והאריך את שיא השלשות הרצופות במשחק נוסף.

אינדיאנה פייסרס 117 – ניו יורק ניקס 89

63 נקודות של אינדיאנה ומשחק מצויין של לאנס סטיבנסון (שלפי התקשורת הישראלית היה מועמד להפועל ירושלים ב-2011, אני לא ממציא את זה) לא השאירו לניקס ברירה.

כמו במשחק של ברוקלין וההוקס, רבע ראשון צמוד, ורבע שני שגמר את המשחק, עם ריצת 11-1 של הפייסרס. בראשון אנתוני קלע 18 נקודות כדי להחזיק את הניקס בחיים, אבל ברגע שההגנה של הפייסרס התקשחה לניקס, שקלעו באחוז מחריד של 20% מהשלוש, לא הייתה תשובה לדומיננטיות ולאתלטיות של הפייסרס בצבע.

נתון מפתיע, בשבעת המשחקים האחרונים הפייסרס קלעו פחות מ-100 נקודות, כך שההתפוצצות הלילה מראה על ההגנה של הניקס לא פחות ממה שהיא מראה על ההתקפה של הפייסרס. סטיבנסון נתן מופע שהזכיר שהקמפיין להכנסתו לאולסטאר לא מתבסס רק על יכולות שיווק מוצלחות. פול ג'ורג' בא לעבוד עם 25 נקודות, והפייסרס קיבלו מספרים כפולים גם מסקולה וג'ריינג'ר מהספסל.

בניקס זה היה כרגיל המופע של כרמלו עם 28 אבל כל היתר פשוט לא היו שם, כשבלט בחלושתו מעל כולם טימי הארדוואי ג'וניור שזכה להייפ לא קטן לאחרונה, אבל סיים את הערב עם 2 מ-10 ו-0 מ-5 מהדהד מה-3.

הפייסרס יצאו כעת לשורה של משחקים מול קבוצות המערב, המסקרנים שבהם מול הקליפרס והווריורס, בעוד הניקס יתכוננו לדרבי ביום שני מייד לאחר שיפגשו את הקליפרס בעצמם.

יוסטון רוקטס 92 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר 104

בלי ספק המשחק ההזוי של הערב, אם לא של העונה, כשיוסטון קולעת 73 נקודות במחצית הראשונה, ומחליטה שזה מספיק לה, כך שבמחצית השנייה היא מסתפקת ב-19. זה לא הספיק.

האמריקאים יבלו את הימים הקרובים בלשחק קצת עם המספרים, הם אוהבים את זה מאוד, אבל הנה כמה בשבילכם כבר עכשיו: ההבדל הכי גדול בין שתי מחציות, לראשונה קבוצה עוברת את ה-70 במחצית אחת ויורדת מ-20 בשניה.

למרות התקפה מחרידה במחצית השניה יוסטון עוד הייתה במשחק עד 6 דקות לסיום, אבל אז אוקלהומה לחצה על הדוושה קלעה בשלושה פוזישנים רצופים כולל שלשה גדולה של ג'קסון בתוך 2 דקות וגמרה את המשחק.

אני לא יודע האם הווארד אדיש, או שיוסטון לא מפעילה אותו נכון, אבל לא יכול להיות (לא יכול להיות, לא יכול להיות, לא יכול להיות) שאוקלהומה שהביג מאן שלה זה קנדריק פרקינס (4 נק' ו-8 ריבאונדים), קורעת את הרוקטס בנקודות בצבע. לא יכול להיות שבמשחק שברור שיש לו משמעות לקראת הפלייאוף הווארד קולע 11 נקודות ולוקח 8 ריבאונדים.

לא שחבריו היו טובים בהרבה במהלך הקריסה של הרוקטס במחצית השנייה, הארדן סיפק 16 בלבד באחוזים רעים (2 מ-8 מהשלוש) ופרסונס עם 14 בלבד. הרוקטס כרגיל לא קיבלו כלום מהספסל כשכספי שוב מסיים עם 0 גארסיה עם 3 לין מ-6. חריג לטובה היה מוטיניוס שקלע 15 (לא יכול להיות, לא יכול להיות, לא יכולה להיות, שמוטניוס משיג מספרים טובים יותר מהווארד ב-2/3 מהזמן, ואני מכיר את הסיפורים שהגבוה המחליף משחק מול המחליף של היריב, ובכל זאת, אתה פאקינג דווייט האורד, מאן אפ).

עסקים כרגיל עבור דוראנט שלא קלע באחוזים טובים מהשדה, אבל היה חד מאוד מהקו, סחט המון עבירות (גם הווארד וגם פארסונס סיימו עם 5), וסיים עם 36 נקודות. 23 של ג'קסון 6 אסיסטים ואיבוד אחד בלבד חיפו על משחק קליעה רע של 1 מ-7 מהשלוש לגארד. לאמב הוסיף 1 מ-6 בערב קליעה גרוע מ-3, אבל זה לא שינה, כי אוקלהומה הלכה פנימה והוציאה נקודות או עבירה מתי שרק רצתה, זה לא שבצד השני עמד האומן-שפעם-היה-ידוע-כסנטר- ההגנתי- הטוב-בליגה.

וזה מה שנכתב לפני המשחקים:

וואי וואי איזה שלושה משחקים מחכים לנו ביום חמישי הגדול השבוע.

סיקור המשחקים בפער של שבוע נותן פרספקטיבה מעניינת על הליגה. לפני שבועיים, כנראה שהיינו מסתכלים על הערב הזה בפיהוק. ברוקלין האיומה יוצאת לאטלנטה שנראת לא רע כדי לחטוף בראש, אינדיאנה הולכת לטייל שוב מול הניקס החלשים, ורק ההגעה של אוקלהומה ליוסטון יכולה הייתה באמת לרגש.

והנה אנחנו שבועיים מאוחר יותר, והניקס והנטס בתמונת הפלייאוף חזק, פציעה החלישה את אטלנטה ולפתע מדובר בשני משחקים מאוד רלבנטיים. תעקוב בעניין מיאמי שרואה את המקום הראשון במזרח הולך ומתרחק ממנה כשניצחון של אינדיאנה יפתח את הפער ל-4 משחקים כשאנחנו מתקרבים במהירות לכיוון נקודת האמצע של העונה.

אז הנה מה שמחכה לנו הלילה.

אטלנטה הוקס (18-20) – ברוקלין נטס (22-15):

איזה כיף, משחק בשעה הגיונית שעון ישראל (22:00), הודות למדיניות ה-NBA לקיים משחקים באירופה במהלך החודש, והזדמנות לבדוק האם השיפור של הנטס הוא בר קיימא.

ההוקס ממוקמים כרגע במקום ה-3 המחמיא והם אחת מ-4 הקבוצות היחידות במזרח עם מאזן חיובי. הכושר הטוב של ההוקס בא לידי ביטוי ב-2 נצחונות ב-3 המשחקים האחרונים, ו-10 נצחונות מתוך 12 משחקי הבית האחרונים שלהם. עם זאת אטלנטה סובלת מחוסר יציבות מסויימת, אותה אפשר לייחס גם לעייפות, כאשר היא ניצחה את אינדיאנה, ויוסטון אבל הפסידה לממפיס ביום ראשון.

שני אקס פקטורים ששווה לשים לב אליהם הלילה באטלנטה הם מייק סקוט שעולה מהספסל כדי לקלוע 14.8 ב-56% בשלושת המשחקים האחרונים, וקייל קורבר הבלתי נגמר שקולע ב-48% מה-3 וממשיך להגדיל את שיא המשחקים הרצופים בהם קלע שלשות שעומד כבר על 107 משחקים.

בנטס לעומת זאת, רצף 5 המשחקים הרצופים של הקבוצה נקטע באיבו ודווקא מול היריבה על מקום פוטנציאלי בפלייאוף, טורנטו רפטורס המשתפרת. אפשר לייחס את ההפסד לעייפות אחרי הניצחון בהארכה כפולה על מיאמי. הפקטור הזה לא יהווה תירוץ הערב אחרי שהנטס נחו 5 ימים מאז המשחק האחרון שלהם.

שתי הקבוצות נפגשו לפני 10 ימים במשחק אותו ניצחו הנטס הודות בין היתר לאחוזי קליעה גרועים של ההוקס ובמיוחד של מילסאפ וטיג שקלעו יחד ב-33% מהשדה.

אינדיאנה פייסרס (7-30) – ניו יורק ניקס (23-15):

הפייסרס ממשיכים להיראות נהדר ומשחקים בבית עם פול ג'ורג' שהתאושש ממשחק חלש של 8 נקודות באחוזים רעים מול וושינגטון ל31 נקודות מול סקרמנטו ביום שלישי. גם מאזן מופלא של 1-19 עד כה בבית ו-6 נצחונות ביתיים רצופים על הניקס, נותנים תחושה טובה להויזרס

בהגנה תתבסס אינדיאנה בין היתר על היבר בפנים שחוסם 2.6 למשחק, והיא תצטרך אותו מול טייסון צ'נדלר שחוזר מפציעה וצפוי להיות פקטור הלילה.

הניקס לעומת זאת יצטרכו להתבסס כמו תמיד על כרמלו אנתוני שקלע 28.5 נקודות בסידרת הפלייאוף בין השתיים בשנה שעברה, ו-26.2 נקודות למשחק בליגה העונה, כמו גם לא פחות מ-9 ריבאונדים למשחק. הנייקס יחסרו הלילה את פריג'יוני ומטה שלום עולמי הפצועים.

הניקס יכולים להתעודד מכך שהם לא הפסידו סידרת ליגה סידרה בין השתיים ב-6 העונות האחרונות

במשחק הקודם בין השתיים היו אלה הפייסרס שיצאו עם ידם על העליונה, ג'ורג' עם 35, 21 מתוכן ברבע הרביעי ובהארכה הוביל את הפייסרס, ואף אחד לא יתלונן כאן אם נקבל משחק באותה רמה בין השתיים גם הלילה.

בנימה אישית מדובר באחת מהיריבויות המודרניות החביבות עליי, ואיש באינדיאנה או בניו יורק לא שוכח את הסדרות הבלתי נשכחות של שנות ה-90 עם רג'י מילר והשלשות של הדקה האחרונה מצד אחד והשלשה ועבירה של לארי ג'ונסון מצד שני.

יוסטון רוקטס (14-26) – אוקלהומה סיטי (10-28):

עם כל החיבה ליריבות בין הפייסרס לניקס זה המשחק המרכזי של הלילה, ולא מסיבות פרובנציאליות.

אנחנו מדברים כאן על משחק בין המדורגת שלישית למדורגת חמישית במערב מה שבקונסטלציה מסויימת יכול להפוך למשחק סיבוב ראשון או אפילו שני (אם פורטלנד תקרוס בחצי השני של העונה או בפלייאוף). אני מת על המערב השנה, הכל יכול לקרות.

עומרי כספי חוזר ממשחק בלהות בניצחון הקשה על הפלקינס הלילה, שבו קיבל רק 7 דקות וקלע 0 נקודות, חריג בעונה טובה של כספי שקולע 8.5 נקודות למשחק ולוקח 4 ריבאונדים עד כה העונה. צריך לראות את המשחקים האלה בפרספקטיבה של קבוצה שכמעט ולא משתפת את הספסל שלה, כספי הוא השחקן שתורם מקום 2 בנקודות ובריבאונדים (!!)  ברוקטס.

הרוקטס ימשיכו ללכת לטריו שלהם ויבנו על הארדן, הווארד ופרסונס לתת את הנקודות ולהוביל לניצחון ביתי חשוב. הרוקטס יצטרכו גם להסתדר בלי אשיק ובברלי הפצועים. יוסטון עלתה למאזן של 2-7 כאשר כל החמישייה שלה קולעת מעל 10 נקודות מה שמדגיש את התלות שלה בשחקנים הפותחים.

באוקלהומה זה יהיה כמובן המופע של דוראנט כרגיל, והסופרסטאר מצליח לסחוב את הקבוצה שלו ללא ווסטברוק למקום שלישי במערב בשלב הזה. הת'אנדר נהנו מלילה חופשי אחרי ההפסד במשחק צמוד מול ממפיס, במשחק של ריצות בו 37 נקודות של דוראנט לא הספיקו.

הת'אנדר מגלים בשנים האחרונות חוסן מנטאלי כשהמאזן שלהם לאחר הפסד הוא 10-38 בשלוש העונות האחרונות במשחקים לאחר הפסד. עם כל הדיבורים על טרייד של איבקה, אחת הסיבות לכך שהת'אנדר שומרים אותו היא השיפור ההגנתי של הקבוצה שנזקף במידה רבה לזכותו ולזכות הנוכחות שלו בצבע. אוקלהומה ממוקמת במקום השני בקבוצות שכופות את אחוז הקליעות הנמוך ביותר.

עם זאת הברומטר של הקבוצה הוא הריבאונד, אוקלהומה מובילה את הליגה בפרמטר הזה, והמאזן שלה הוא 4-23 כאשר היא מנצחת את היריבה בקרב הקרשים.

במשחק הקודם בין השתיים אוקלהומה פירקה את יוסטון, עם ניצחון ב-30 הפרש כשקווין דוראנט מוביל את הת'אנדר עם 33 ולאמב מוסיף 22. כספי היה במשחק טוב עם 15, אבל אוקלהומה קלעה באחוזים פנטסטיים ולא השאירה לרוקטס שום סיכוי.